את ההתכתבות עם האמנית אנה ווילד אודות הכרך הראשון של ״בעקבות הזמן האבוד״, התחלתי כמה ימים לאחר שאנה ואני סיימנו להדריך סדנת קריאה איטית (מאוד) בפרוסט. במהלך ארבעת חודשי הסדנה התמלא העותק שלי בעשרות הערות בשולי הדפים, וחשבתי שיהיה רעיון טוב לנסות לסכם ולהעלות על הכתב כמה מהן. ביקשתי גם מאנה שתעשה את אותו הדבר עם שירבוטי ההערות בעותק שלה. במכתב התשובה שלה, התברר שאנה לא רק כותבת את הערותיה בשולי הדפים, אלא גם מאיירת אותן.